שלום ענת

השאלות שאת מציגה נכונות בעיקרן אך יחד עם זאת אני לא בטוח שיש להן תשובות מדף

הכוונה לתשובות עם תמיכה של בדיקות דם בכל האמור בנוגדני IGG

הבעייה היא לא בנוגדני IGG .

אז היכן הבעיה ?

הסברה היא כי נגיף המונו נותר (חבוי ) בתוך התאים והוא משבש בכך את התהליך המטבולי

שלהם גם אחרי 20 - 30 שנים אחרי ההחלמה ( נגיף לא יכול להתקיים בלי תא ביולוגי שמאכסן אותו )

לצורך הדוגמא : נגיף על שולחן או כסא יכול להתקיים דקות ספורות או שעות ספורות לכל היותר.

מה שיותר מדאיג בעניין זה , היא תחלואת הסרטן בקרב מבוגרים ( גם צעירים ) בניתוח שלאחר המוות נמצאו

ברקמות החולים מצבורים גדולים של נגיפי EBV אשר בדיעבד התבררו כאחראים לסרטן - אין הסבר אחר.

כ 33% מהאוכלוסיה מעל גיל 60 תלקה בסרטן , למצער.

נגיף EBV חשוד כגורם לעוד מחלות אוטואימוניות כבדות ומעיקות ולא זה המקום לפרט.

במצב דברים זה בו הנגיף מצויי בתוכי תאי הגוף ומשבש את פעולתם = מחלה או תסמיני מחלה = תשישות.

זוהי הסברה הנפוצה ביותר ומתוך נסיוני היא גם הכי נכונה.

באשר לנגיף הXMRV , עניינו פורסם לפני שנים רבות בגדר חשד מבלי לגרוע ממעורבותם של נגיפי המונו

CMV- EBV , אחרת איך נוכל להסביר את החלמתם של חולי תשישות כרונית כתוצאה מהטיפול המוצע כאן באתר.

ממליץ לך מאד לקרא את הפרק המוקדש למחלת הנשיקה כאן באתר.

רמי מור