שלום רב. שאלה זו הקשורה לבדיקות דם לאיתור נגיף ה EBV בקרב חולי טרשת נפוצה מוכרת לי היטב

ואם להודות אז התשובה לשאלה אינה חד ערכית מבחינתי משום שאת הקביעה לתנאי סף של חשיפה ל EBV

טרם התפרצות טרת נפוצה לא אני קבעתי ואת מוזמנת לקרא על כך בפרק המוקדש לטרשת נפוצה.

מה קורה בעצם בסוגייה זו של ה EBV ?

הדעה הרווחת היא כי אדם נחשף לנגיף ולוקה במחלת הנשיקה בדרגות חומרה משתנות, יש החולים בצורה קשה

המשביתה את החיים לפרקי זמן משתנים, ויש הלוקים בצורה קלה יותר לעיתים בלי לחוש בכך אך אלו מהעטים.

לעניינו, לאחר החשיפה לנגיף הוא הופך לחבוי ( לטנטי ) וזוהי הסיבה לדעת מי שבחן את הנושא להופעתה של

טרשת בהמשך באם לחולה יש נטייה גנטית למחלות אוטואימוניות עם מוטציה גנטית לטרת נפוצה.

מילים פשוטות, רק כאשר ישנה מוטציה גנטית ואליה יחבור זיהום וירלי ב EBV גם 20 שנה לאחור

או אז תתפרץ טרשת נפוצה, או אם נאמר זאת במילים פשוטות יותר, אין טרשת נפוצה בלי EBV

זה הנגיף האנטיגן אשר כלפיו נוצרים נוגדנים ואותם נוגדנים פועלים כנגד המיאלין אשר בו נמצאו נגיפי EBV.

כיום מטופלים חולי טרשת אשר בדיקות הדם שלהם הראו נוכחות EBV מן העבר וגם כאלה אשר לא נמצאו להם

עדויות לנגיף מן העבר מה שמלמד כי קיימים עוד נגיפים היכולים להיות מעורבים בטרשת נפוצה והמחקר שלי מנסיון עם החולים

מלמד כי נגיף הרפס מספר 6 גם הוא מעורב בכך בחלק מהחולים.

שתי הקבוצות המטופלות כרגע גם אלו שלא נמצאו בקרבם עדויות לנגיף ה EBV מגיבות לטיפול כנגדו

כי אחרת כיצד נסביר את השינוי לטובה שמתחולל בהם.

בשורה המסכמת, אני לא סבור כי התבססות על בדיקת הדם תהא צעד היכרחי משום שזה עשוי ליצור טעות בקרב החולה

אשר עשוי להחמיץ טיפול כה יחודי ונדיר.

רמי מור